"שינויים ותמורות בנושא עריקות במהלך תקופת מלחמת 'חרבות ברזל'"

רקע כללי

ביום 07 לאוקטובר 2023 הותקפה מ"י בהפתעה ובאכזריות רבה ע"י ארגון הטרור 'חמאס'. תקיפה רצחנית ואכזרית שהיוותה את יריית הפתיחה למלחמת 'חרבות ברזל'.

ממש עם פרוץ המלחמה הועברו 'צווי 8' (1) למאות אלפי אנשי מילואים (לא רק 'לוחמים', אלא לכלל בעלי התפקידים בצבא). יחד עם ההירתמות המשמעותית והתגייסות אנשי המילואים, היו גם לא מעט שלא הגיעו לקריאה, וככלל שהתופעה גדלה, נוצר הצורך לטיפול שורש מעמיק ומשמעותי באנשי מילואים שלא מילאו אחר זימונם ולכן הוגדרו 'עריקים'.

ככל שהתארכה המלחמה, מצוקת כח האדם בצבא החמירה ומכאן שגם הסובלנות שהייתה כלפי עריקים משירות סדיר לכן, הוחלט בצה"ל לאכוף בגישה קפדנית ומחמירה את כלל נושא ההיעדרות משירות, ובהמשך לכך וכפועל יוצא של החלטות אלה, הפרקליטות הצבאית הפיצה במהלך חודש נובמבר 2023 את הוראת שעה – היעדר מן השירות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" (2) (להלן: "הוראת השעה").

כבר בפתיח להוראת השעה מצוין הרקע לה, שהוא המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל, ובעיקר המאמץ המלחמתי אשר מחייב את צה"ל לזמינות כלל כח האדם אשר נמנה עם משרתיו בסדיר ובמילואים. ההוראה מציינת כי היעדרות מהשירות בתקופת לחימה, ובפרט בעת מלחמה בעצימות ובהיקף שכזה, מחייבת התאמה של מדיניות ההעמדה לדין והענישה כלפי הנעדרים מהשירות שלא ברשות (3).

הוראת השעה מצינת בנוסף, כי פסיקת בית הדין לערעורים עסקה רבות בנסיבות אלה (בתקופה שקדמה להוראת השעה) ואף מצוטט בה סעיף מפסק הדין בעניינו של ע' 9/14 התובע הצבאי הראשי נ' סמ"ר עמיחי דהן:

"היעדרות בנסיבות שכאלה פוגעת באופן ישיר בהיערכות הצבא לפעילותו המלחמתית, ויש בה כדי לשבש את מימוש תוכניות הלוחמה. בית דין זה פסק כי היעדרות מזימון חירום לשירות מילואים ערב מלחמה או מבצע צבאי נרחב, או נטישת השירות הצבאי בנסיבות כאלה, ראויות למענה ענישתי מחמיר ומרתיע בשל הנזק הישיר שהן טומנות בחובן לפעילות הצבאית העומדת על הפרק וכרסומן בעוצמתו של הכוח הלוחם"

ומכן שהנחיה זו חלה על היעדרות שלא ברשות של כל חייל בתקופת מלחמה וגוברת על כל הוראה אחרת (4).

תוכן הוראת השעה

תוכן הוראת השעה שינה והחמיר את מדיניות העמדה לדין של נעדרים מן השירות בבעת מלחת "חרבות ברזל", כך שעריק (סדיר, בקו"ם, מילואים) כהגדרתו בהנחיית התצ"ר 2.14 (ראה הערה 2 לעיל), שעריקותו אושרה  ומתקיים בה אחד מאלה:

• החייל נעדר מן השירות ולא התייצב ביחידתו או בבסיס הכליאה עד ליום 1 בדצמבר 2023;
• חייל בנעדר לאחר יום 1 בדצמבר 2023;
• החייל זומן לשירות מילואים ב'צו 8' או בצו לשירות מיוחד ולא התייצב.

יוגש נגדו כתב אישום ובו יפורטו נסיבות החומרה הנוגעות למצב המלחמה ולנסיבות היעדרותו של החייל, ברוח הדברים כתב האישום מנוסח על בסיס תבנית קבועה שצורפה כנספח להוראה, ויחד עם הגשת כתב האישום מוגשת בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו של החייל, וכל מקרה נשקל לגופו, ביחס להגשת בקשה להרכב של שלושה שופטים (שסמכותם להשית עונש גבוה מסמכות שופט- דן יחיד לעונש חמור משנת מאסר).

ההוראה מנחה את התובע, בטיעונים לעונש לעתור להחמרה ולהשתת עונש בן חודשים ארוכים, עונש מאסר על תנאי והורדת דרגה, כמו גם לעתור בפני בית הדין ל"רישום פלילי מלא" בהתאם לנסיבות העניין ולסעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, וזאת אף אם יושת על הנאשם עונש נמוך משלושה חודשי מאסר בפועל (שבד"כ לא מוביל לרישום פלילי מלא).

המצב שקדם לתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

עד תחילת מלחמת "חרבות ברזל" היעדרות משירות, (של מלש"ב, חייל בשירות חובה וחייל מילואים) קבלה התייחסות גמישה ומקילה יחסית, ולהתייחסות זו התייחסתי באריכות ובפירוט רב במאמרים רבים שפורסמו ואף בראיון מצולם (5), כך לדוגמא, חייל שנעדר ללא רשות מיחידתו, עד לחלוף 100 ימי עריקות, הוא בד"כ הועמד לדין משמעתי ע"י קצין שיפוט והיה צפוי לעונש של מחבוש ולא ליותר מ- 20 ימים. רק מעל ל – 100 ימי היעדרות, החייל היה מקבל כתב אישום ונשפט בבית הדין הצבאי, בד"כ לעונש מאסר של בין 30% ל – 40% מימי ההיעדרות (6).

בדומה לכך גם חיילי מילואים (שמ"פ), לא היו מקבלים כתב אישום בבית דין צבאי, אלא אם היעדרותם משירות מילואים הייתה ללא פחות מחמישה ימי שמ"פ, לתקופה של חמש שנים וגם אז, העונש שהיה נגזר לחובתם בבית הדין היה יום מאסר על כל יום היעדרות משמ"פ, כלומר על חמישה ימי שמ"פ בהם נעדר איש המילואים (בתנאי שההיעדרות נמשכה למעל חמש שנים), עונשו היה 5 ימי כליאה.

כניסתה של הוראת השעה לתוקף והשינוי שמביאה:

על סעיף 6 להוראת השעה, כניסתה לתוקף הייתה בתאריך 1 בדצמבר 2023 ותוקפה עד ביטולה או לעדכונה.

עם כניסתה לתוקף של הוראת השעה, וברוח תוכנה, כל כתב אישום בעניין חייל הנעדר משירות, מתחיל בסעיפי רקע המתארים את המצב המלחמתי:

1. ביום 7 באוקטובר 2023, הותקפה מדינת ישראל במתקפת פתע רצחנית של ארגון הטרור חמאס, במסגרתה חדרו מרצועת עזה אלפי מחבלים ותושבי רצועת עזה לדרום מדינת ישראל, מהיבשה, מהאוויר ומהים, כאשר חלקם חמושים באמצעי לחימה, וביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם, בין היתר, רצחו באופן מתוכנן ומוון בדם קר גברים, נשים, זקנים, ילדים וטף, ישראלים וזרים, ואנשי כוחות הביטחון, התעללו ופצעו רבים וזרעו הרס רב. בנוסף, מעל מאתיים אזרחים וחיילים נחטפו על ידי חמאס והועברו לרצועת עזה. במקביל, ארגוני הטרור ברצועת עזה ירו ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר רחבי מדינת ישראל. בכך נפתחה מלחמת "חרבות ברזל", אשר עודנה מתנהלת במועד הגשת כתב אישום זה (להלן: "המלחמה").
2. במקבלי לאמור, גם ארגון הטרור חיזבאללה, החל לתקוף את יישובי הצפון ואת אנשי כוחות הבטחון השומרים על הגבול באמצעות טילים מסוגים שונים, וגורמים עוינים מתימן ירו גם הם לעבר ישראל.
3. החל משעות הבוקר המוקדמות של יום 7 באוקטובר 2023, ובמשך פרק זמן ממושך, הנמשך עד מועד הגשת כתב אישום זה, ירו ארגוני הטרור ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר רחבי מדינת ישראל, אשר גרמו לפגיעה ולנזק שללחייהם של ישראלים וזרים, בגופם וברכושם.
4. מעשה הטרור הנפשעים גרמו, לפי הנתונים שהצטברו עד כה בידי הרשויות בישראל, למאות רבות של הרוגים ולאלפי פצועים בדרגות פציעה שונות.
5. מאז פרוץ המלחמה, נדרשים כוחות הבטחון להיערך למלחמה במספר חזיתות בגבולותיה השונים של מדינת ישראל, במקביל למילוי תפקידם בשמירה על הסדר ועל הבטחון בגזרת יהודה ושומרון ובשמירה על מקומות שונים בעורף. לשם כך, נדרש צה"ל למלא את כוחותיו, ואף אושר גיוסם של למעלה מ – 300,000 אנשי מילואים בצווי חירום.  

תבנית קבועה זו, כאמור מיום תחולת הוראת השעה, פותחת כל כתב אישום של היעדרות משירות, ורק אחריה מופיע החלק הספציפי של "מעשה העבירה" המתאר את תקופת היעדרותו של החייל מיחידות, על כל הפרטים הפרטניים והרלוונטיים של החייל ושל המעשה, כאשר בסיומת הפרטים קיימת תבנית קבועה נוספת המציינת "…בכלל זאת, נעדר החייל משירותו הצבאי במלחמה, בו מחויב היה לשרת בתפקיד… בין התאריכים…. ל – …. ובהס"כ X ימים".

על פי מטרת הוראת השעה, הביאה היא בפועל החמרה משמעותית בגישת התביעה הצבאית כלפי עריקים, כהגדרתם כאמור בחוק השיפוט הצבאי ובהתאם להחמרה זו, מיום כניסת הוראת השעה לתוקף, ובפרט לאחר שחלפו 21 ימים מתאריך זה, כל עריק (סדיר) שנעצר או מסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא, מוגש כנגדו כתב אישום, הוא בד"כ נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו ובסוף ההליך עונשו בד"כ עומד על עונש שבין כפול או פי שלוש מימי העריקות.

יותר מבעניין חיילי סדיר, ניכר שהוראת השעה הביאה להחמרה משמעותית ומורגשת יותר כלפי אנשי מילואים, שעד לכניסת תוקפה של הוראת השעה, היה נדיר לראות שכתב אישום מוגש כנגד חייל מילואים, שכן כאמור לעיל, עד כניסתה לתוקף של הוראת השעה, לא היה מוגש כתב אישום כנגד חייל מילואים, אלא רק בהיעדרות משמעותית וחריגה, בד"כ של שנים. כיום, בפועל בכל רגע נתון, נמצאים בכלא הצבאי ובדיוני בית הדין לא מעט חיילי מילואים העומדים לדין ועצורים עד לתום ההליכים.

כאמור מיום כניסתה לתוקף של הוראת השעה, חלה החמרה משמעותית ברף ענישת עריקים בצה"ל, ומדובר בהחמרת 'רוחב' הנוגעת לכלל החיילים, אך כאמור השינוי המשמעותי ביותר קיבל ביטוי שהתייחסות לאנשי מילואים, ואחד הסממנים הברורים להחמרה זו קיבל ביטוי בפסק הדין של בית הדין לערעורים, בערעור 3/24 התובע הצבאי הראשי נגד סמ"ר ט' ו' בו הורשע חייל המילואים בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות למשך 504 ימים, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955. זאת בגין היעדרות משירות מילואים פעיל של שני ימי מילואים שאליו נקרא, החל מיום 12 ביוני 2022 ועד להתייצבותו  ביום 19 בדצמבר.

בעקבות הרשעתו של המשיב, נגזר עליו בבית הדין המחוזי עונש של 30 ימי מאסר בפועל, עונש מאסר מותנה בן 90 ימים למשך שנתיים והורדה לדרגת טוראי.

בית הדין לערעורים התערב בפסק הדין והחמיר אותו ל 60 ימי כליאה, כאשר נימוקיו המשמעותיים לעניין הם המצב המלחמתי על כל המשתמע.

מרגע מתן פסק הדין בערעור 3/24 לעיל, למעשה נקבע רף ענישה חמור מאוד ומחייב את כלל בתי הדין המחוזיים, ומכאן העונש בכלל תיקי היעדרות של אנשי מילואים נגזר מאותו ערעור ברוח פסק הדין לעיל שבתיק ע' 3/24.

סיכום 

המציאות שנכפתה על מדינת ישראל וצה"ל ב 7 לאוקטובר 2023, חייבה את החמרת ההתייחסות לתופעת היעדרות משירות ובעיקר כשמדובר בעריקי מילואים, שבאופן טבעי זיקתם לצה"ל ומחויבותם לשירות פחותה מחיילי סדיר אשר חיים ומתנהלים כחיילים, מבלי שיקראו לפעילות ויאלצו להתנתק מחייהם בכדי להגיע ולשרת.

אף אם תופעת ההיעדרות משירות של חיילי המילואים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", לא חורגת בהיקפה מסטטיסטיקת ההיעדרות  בשגרה, העובדה כי למלחמה זומנו מאות אלפי אנשי מילואים, יצרה כמות גדולה מאוד של חיילי מילואים נעדרים ויחד עם שינוי מדיניות האכיפה והעמדה לדין של נעדרים משירות צבאי, התוצאה היא הגשת כתבי אישום ובקשות מעצר רבות כנגד נעדרים רבים ובכלל זה אנשי מילואים, אשר ממלאים את תאי המעצר במתקן הכליאה הצבאי ואת אולמות בתי הדין כנאשמים.

בהתייחס לעונשים שמושתים על הנעדרים משירות צבאי, לאור גישת התביעה הצבאית לעיל ופסיקת בית הדין לערעורים ניכר (7), כי ניטל במידה מסוימת שיקול הדעת משופטי בתי הדין המחוזיים, אשר מאולצים לזנוח כמעט לחלוטין את נסיבות החייל – העריק ונסיבות ביצוע עבירת ההיעדרות, ולהעדיף לעשות חישובים מתמטיים של ימי היעדרות ומשך התקופה ובהתאם להם לגזור את עונשו של החייל.

יוצא אפוא, כי כאשר מוגש כתב אישום כנגד חייל שנעדר משירותו בזמן מלחמת "חרבות ברזל", עונשו בבית הדין ועל פי רף הענישה של בית הדין לערעורים, יהיה על פי רוב תוצאה מתמטית. כאשר מדובר בחייל סדיר, העונש אשר יושת עליו לאחר הרשעה, יהיה על פי רוב (8) מאסר למשך ימים, שהם חישוב של ימי ההיעדרות כפול שניים עד שלוש. ואילו כאשר מדובר בחייל מילואים, ברוח פסק הדין המנחה בתיק ע' 3/24 העונש יהיה נגזרת יחסית מתאימה לעונש של 60 ימי כליאה, על שני ימי היעדרות, שנמשכו על פני 504 ימים עד להסדרת מעמד החייל והפסקת ההיעדרות(9).

ניכר כי ההחמרה היתרה בעונשים שנגזרים על חיילים עם כתב אישום על היעדרות, חותרת תחת הבניית שיקול הדעת בענישה, על פי עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אשר סעיף 40א לתיקון החוק עומד על מטרת החוק: ".. לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".

על פי עקרונות הבניית שיקול הדעת, יש לבחון ביסודיות את נסיבות הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה ולא לגזור עונש רק על פי חישובים מתמטיים אשר נכפו על בית הדין ע"י ערכאה גבוהה יותר.

הרושם הוא שעם הזמן, החומרה תרד והעונשים הנגזרים יתמתנו ויתאזנו.

בנוסף, העתיד לא ברור ולא ידוע לאיש, יחד עם זאת, כאמור בסעיף 6 להוראת השעה,  כל עוד לא תסתיים המלחמה, או לא יוחלט אחרת, זו תהיה הגישה וההתייחסות המחמירה כלפי נעדרים משירות תמשיך ותתקיים.

אל מול העובדה שהוראת השעה מתייחסת גם לעבר שקדם לכניסתה לתוקף (10) כיום, כל עריק הוא 'עריק מלחמה' (אף אם העריקות החלה לפני פרוץ המלחמה) ולכן ההתייחסות להיעדרותו תהיה ברוח הוראות השעה ופסיקת בתי הדין.

אמנם כלל לא ברור עד מתי תמשך המלחמה ובהתאם מה תוקפה של הוראת השעה והגישה המחמירה כלפי נעדרים משירות, אך נהיר כי כיום, לאחר שמידת ההחמרה וההתייחסות לנעדרים משירות ברורה דיה, ראוי לו לחייל (הסדיר או מילואים) להביא נתון זה כמרכיב עיקרי בין מרכיבי שיקול הדעת טרם הבחירה להיעדר משירות צבאי בתקופה המלחמה.

1. זימון חיילי מילואים בצווי חירום, לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, תשס"ח-2008. צו חירום לשירות מילואים הוא הצו הידוע גם בכינוי "צו 8". השירות על פי צו החירום אינו מוגבל בזמן. קריאה לשירות מילואים לפי צו חירום יכולה להיעשות בטלפון, ושלא על פי הוראות הקריאה לשירות מילואים. שירות מילואים לפי צו חירום אינו נמנה במכסת שירות המילואים השנתית. חייל מילואים שנקרא בצו 8 זכאי לתשלום עבור שירות מילואים.על אף שימי שירות לפי צו 8 אינם נמנים במספר ימי שמ"פ בשנה לחייל מילואים לצורך הגבלת מספר הימים המירבי, במלחמת חרבות ברזל ימי השירות נספרים במניין הימים המזכים בתגמולים.
2. הנחיה מס' 2.14.1 של התביעה הצבאית הראשית בצה"ל. נכנסה לתוקף ביום 1 בדצמבר 2023.
3. ובפרט על האמור בהנחיית התצ"ר 2.14 היעדר מן השירות שלא ברשות, עריקה וניתוק קשר.
4. סעיף 3 להוראת השעה.
5. https://www.youtube.com/watch?v=NFcV3sB2jJg
6. בד"כ בהיעדרות הראשונה, וכשמדובר במקרה בו אין הפנייה ל'בית דין משלב'.
7. בעיני הכותב.
8. למעט חריגים בעלי נסיבות יוצאות דופן של פטור על רקע נפשי, או נסיבות קיצוניות משפחתיות אחרות.
9. בהתאמה לעונש שנגזר בפסק הדין ע' 3/24 עונש של 60 ימי כליאה על עריקות מיומיים מילואים למשך 504 ימים.
10. מעין "הוראת מעבר" לכניסת הוראת השעה לתוקף כאמור ב-1 לדצמבר 2023