נפקדות והשתמטות מהצבא

מידע משפטי לגבי השתמטות מצה"ל

כאשר חייל נעדר מהיחידה הצבאית שלו ללא ידיעת מפקדיו וללא אישור הנדרש לכך, כל עוד הוא לא נמצא בחופשה מוסדרת הוא עשוי להיחשב על ידי הצבא נפקד או עריק בהתאם לכמות הימים בהם נעדר מהמסגרת הצבאית.

במאמר זה נציג את ההבדל בין עריקות לנפקדות, נבין את המשמעויות המשפטיות של היעדרויות מסוגים אלו בהתאם לחוק הצבאי, נבין את ההבדלים בין עבירות מסוג זה כאשר מדובר בחיילים בשירות סדיר לעומת מלשבי"ם או חיילי מילואים, וכמובן שנדון גם בהשלכות הענישה הצפויות על מנת להבין כיצד עורך דין צבאי יכול לסייע במקרים כאלו.

*כוחו של האמור במאמר זה יפה לימים כתיקונם ולא לתקופת מלחמה, בה קיימת החמרה משמעותית בהתייחס לעריקים משירות צבאי, שכל אחד מהם צפוי למעצר מידי ולהגשת כתב אישום בבית דין צבאי, ובהתאם לכך, עומד בפני עונש חמור בהרבה מהעונשים בתקופה של שגרה, להבדיל מתקופת מלחמה.

נפקדות או עריקות?

כאשר מדובר בתקופת היעדרות הקצרה מ-21 ימים, העבירה תיחשב נפקדות בצה"ל שהיא למעשה עבירה משמעתית קלה יחסית. לעומת זאת, במידה ומדובר בהיעדרות של למעלה מ-21 ימים ללא אישור מהיחידה, העבירה תיחשב כעריקות אשר נחשבת לעבירה גבוהה בסולם הענישה הצבאי לסוג זה של עבירות. ההבדל העיקרי בין השתיים הינו כי עבירת עריקות נחשבת לעבירה פלילית אשר הטיפול בה מוקצה למדור העריקים בפרקליטות הצבאית, בעוד נפקדות בצבא מטופלת על ידי מפקד החייל בלבד ואינה נחשבת לעבירה פלילית, אלא לעבירה משמעתית.

 

הגדרת העבירות בהתאם לשלב השירות הצבאי

על פי חוק השיפוט הצבאי ישנם ארבעה סוגי עריקות הנחשבים לעבירות חמורות בעקבות היעדרות ארוכה: "משתמט גיוס", "עריק בקו"ם", "עריק סדיר", ו-"עריק מילואים". החוק הצבאי מבחין בין הסוגים באופן ברור, ולהלן סקירה קצרה של ארבעת הסוגים:

  1. "משתמט גיוס" הוא מי שלא התייצב לגיוס ביום שנקבע לכך לפי צו גיוס אישי שקיבל או על פי צו פוקד כללי. משתמטים מצה"ל הם אנשים אשר לא התייצבו לגיוס. משתמטים שלא התייצבו לתקופה של מעל ל-540 ימים נחשבים כ'מעין עריקים', והם צפויים שיוגש נגדם כתב אישום לבית הדין הצבאי. לגבי תקופת השתמטות הפחותה מ-540 ימים, משתמטים מהצבא יישפטו ע"י קש"ב (קצין שיפוט בכיר) בבקו"ם והם צפויים לעונש מחבוש של עד כ-20 ימים.
  2. "עריק בקו"ם" הוא חייל אשר החל את היעדרותו במהלך הליכי קליטתו בבקו"ם לאחר שהגיע והתגייס לצבא בפועל. כאמור, לאחר גיוסו בפועל בעוד הוא מוצב בבקו"ם או בסמוך לאחר מכן יצא החייל לעריקות. עריק בקו"ם אשר תקופת היעדרותו תהיה למעלה מ-180 ימים במצטבר יתמודד עם כתב אישום שיוגש נגדו לבית הדין הצבאי. אם זאת, על תקופת היעדרותו פחותה מ-180 ימים הוא צפוי לעמוד לדין משמעתי ע"י קש"ב (קצין שיפוט בכיר).
  3. "עריק סדיר" הוא חייל אשר כבר התגייס לצה"ל והשלים לחלוטין את הליכי החיול בבקו"ם. בדרך כלל מדובר בחייל שכבר הוצב בבסיס טירונות כלשהו ולמעשה החל את שירותו הצבאי הסדיר ולכן נחשב כ"עריק סדיר". עריק סדיר אשר תקופת היעדרותו מיחידתו תהיה למעלה מ-100 ימים יועמד לבית דין צבאי ויוגש נגדו כתב אישום. במידה ותקופת ההיעדרות פחותה מ-100 ימים רצופים החייל צפוי לעמוד לדין משמעתי ולהישפט ע"י קש"ב.
  4. "עריק מילואים" הוא חייל אשר נמנה עם מערך המילואים של צה"ל ולא התייצב לשירות מילואים פעיל אליו נקרא בצו. עריק מילואים שלא התייצב לשירות מילואים במשך שנתיים ומעלה מיום שבו היה צריך להתייצב ובמידה ושירות המילואים אליו נקרא הינו לתקופה של כחמישה ימים ומעלה, יוגש נגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי. במידה ותקופת ההיעדרות פחותה משנתיים או ששירות המילואים אליו היה צריך להתייצב קצר מחמישה ימים רצופים הוא צפוי להישפט ביחידתו ע"י מפקדו.
נפקדות בצבא

חוק השיפוט הצבאי והגדרת חומרת הענישה

ישנם שלושה סעיפי חוק המתארים מצבי עריקות שונים ומגדירים עונש השתמטות משירות צבאי בשלוש רמות של חומרה:

  • סעיף 92. עריקה: חייל אשר נעדר מהשירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא ולכן דינו יהיה מאסר של כשבע שנים. במידה ונעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו יהיו מאסר של כעשר שנים.
  • סעיף 93. חזקת כוונה שלא לחזור: חייל אשר נעדר מהשירות בצבא כשמונה-עשר חודשים שלא ברשות ייחשב כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור אליו כלל כל עוד לא הוכח אחרת.
  • סעיף 94. היעדרות מן השירות שלא ברשות: חייל שנעדר מהשירות בצבא או מהמקום שהוא חייב להימצא בו כדין, דינו יהיה מאסר של כשלוש שנים אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לשם כך.

 

ייעוץ משפטי לעבירות היעדרות משירות צבאי

  • חשוב לציין כי במצב בו מוגש כנגד אדם כתב אישום של עבירת עריקות או היעדרות משירות צבאי, לא מספיק להתייעץ עם עורך דין פלילי אלא שמומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין צבאי אשר בקיא בחוק השיפוט הצבאי ובהנחיות התביעה הצבאית הראשית. מדובר בעבירה פלילית ייחודית לצבא אשר אין לה מקבילה בדין הפלילי האזרחי, ולכן עורך דין צבאי מנוסה ומקצועי יכול לסייע בהכנת גרסה, הכנת תיק הגנה, ייצוג וכמובן הפחתת ענישה.
  • ‏המערכת המשפטית ‏הצבאית ‏הינה עצמאית ואינה קשורה כלל למערכת ‏המשפט האזרחית. ברגע שאדם מגויס לצבא הוא נדרש לעמוד בחוקים ותקנות אשר מתאימים לסגנון החיים הצבאי. כמו כן, ברגע שאדם מבצע עבירה על החוק הצבאי הוא נשפט בתוך המערכת הצבאית ובהתאם לתנאי המערכת. מסיבה זו, כאשר אתם נמצאים במצב משפטי מורכב אתם חייבים לקבל עזרה של עורך דין מומחה לדיני צבא אשר ‏מכיר לעומק את החוק הצבאי ויכול לעזור לכם לאורך הדרך.
  • אנחנו, אנשי הצוות של משרד עו"ד אביעד רייפר יכולים לעזור לכם לקבל שירות משפטי צבאי מקצועי לכל סיטואציה משפטית אליה נקלעתם. אם אתם מחפשים עורך דין מומחה בעל ניסיון עשיר בדין הצבאי, הגעתם למקום הנכון. למידע, שאלות ופרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אלינו למספר הטלפון 052-2692484 או לכתובת המייל: aviad_r@013net.net ונשמח לעמוד לשירותכם.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

זקוקים לייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם