'עריק מלחמה': צה"ל מנסה להיאבק בתופעה

עו"ד אביעד רייפר, מומחה לדין הצבאים, על השינויים והתמורות בנושא עריקות במהלך תקופת מלחמת 'חרבות ברזל'.

מאת: עו"ד אביעד רייפר

עד תחילת "חרבות ברזל" היעדרות משירות, קבלה התייחסות גמישה ומקילה יחסית, אך עם פרוץ המלחמה, חלה החמרה משמעותית ברף ענישת עריקים בצה"ל, כשזו באה לידי ביטוי בעיקר אצל אנשי מילואים. כשחישוב העונש הוא מתמטי ושיקולי הנסיבות נדחקים הצידה, כיצד יוכל החייל העריק להתגונן?

עד תחילת מלחמת "חרבות ברזל" היעדרות משירות, (של מלש"ב, חייל בשירות חובה וחייל מילואים) קבלה התייחסות גמישה ומקילה יחסית. לדוגמא, חייל שנעדר ללא רשות מיחידתו, עד לחלוף 100 ימי עריקות, בד"כ הועמד לדין משמעתי ע"י קצין שיפוט והיה צפוי לעונש של מחבוש ולא ליותר מ- 20 ימים. רק מעל ל – 100 ימי היעדרות, החייל היה מקבל כתב אישום ונשפט בבית הדין הצבאי, בד"כ לעונש מאסר של בין 30% ל – 40% מימי ההיעדרות.

בדומה לכך גם חיילי מילואים (שמ"פ), לא היו מקבלים כתב אישום בבית דין צבאי, אלא אם היעדרותם משירות מילואים הייתה ללא פחות מחמישה ימי שמ"פ, לתקופה של חמש שנים וגם אז, העונש שהיה נגזר לחובתם בבית הדין היה יום מאסר על כל יום היעדרות משמ"פ, כלומר על חמישה ימי שמ"פ בהם נעדר איש המילואים (בתנאי שההיעדרות נמשכה למעל חמש שנים), עונשו היה 5 ימי כליאה.

כניסתה של הוראת השעה לתוקף והשינוי שמביאה   

המדינה כולה השתנתה ב-7 באוקטובר, וכך גם הצבא, ובפרט בהתייחסותו כלפי תופעת העריקות. ב-1 בדצמבר 2023 נכנסה לתוקפה הוראת השעה המתייחסת להחמרה זו, וברוח תוכנה, כל כתב אישום בעניין חייל הנעדר משירות, מתחיל בסעיפי רקע המתארים את המצב המלחמתי. בין היתר, אירועי הטבח של ה-7 באוקטובר על ידי חמאס ברצועת עזה, במקביל מתקפה של חיזבאללה על יישובי הצפון כמו גם ירי החות'ים מדרום.

כתבי האישום שהוגשו עד כה בכל הנוגע לעריקות, מבהירים את הצורך של צה"ל ושל כוחות הביטחון להיערך למלחמה במספר חזיתות בגבולות השונים, במקביל לשמירה על הסדר והביטחון בגזרת יהודה ושומרון. משמעות הדבר – גיוסם של למעלה מ-300 אלף אנשי מילואים בצו חירום.

תבנית קבועה זו, כאמור מיום תחולת הוראת השעה, פותחת כל כתב אישום של היעדרות משירות, ורק אחריה מופיע החלק הספציפי של "מעשה העבירה" המתאר את תקופת היעדרותו של החייל מיחידות, על כל הפרטים הפרטניים והרלוונטיים של החייל ושל המעשה, כאשר בסיומת הפרטים קיימת תבנית קבועה נוספת המציינת "…בכלל זאת, נעדר החייל משירותו הצבאי במלחמה, בו מחויב היה לשרת בתפקיד… בין התאריכים…. ל – …. ובס"כ X ימים".

נראה, כי הוראת השעה הובילה בפועל להחמרה משמעותית בגישת התביעה הצבאית כלפי עריקים, כהגדרתם כאמור בחוק השיפוט הצבאי ובהתאם להחמרה זו, מיום כניסת הוראת השעה לתוקף, ובפרט לאחר שחלפו 21 ימים מתאריך זה, כל עריק (סדיר) שנעצר או מסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא, מוגש כנגדו כתב אישום, הוא בד"כ נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו ובסוף ההליך עונשו בד"כ עומד על עונש שבין כפול או פי שלוש מימי העריקות.

יותר מבעניין חיילי סדיר, ניכר שהוראת השעה הביאה להחמרה משמעותית ומורגשת יותר כלפי אנשי מילואים, שעד לכניסת תוקפה של הוראת השעה, היה נדיר לראות שכתב אישום מוגש כנגד חייל מילואים, שכן כאמור לעיל, עד כניסתה לתוקף של הוראת השעה, לא היה מוגש כתב אישום כנגד חייל מילואים, אלא רק בהיעדרות משמעותית וחריגה, בד"כ של שנים. כיום, בפועל בכל רגע נתון, נמצאים בכלא הצבאי ובדיוני בית הדין לא מעט חיילי מילואים העומדים לדין ועצורים עד לתום ההליכים.

"60 ימי מאסר"

פסק הדין של בית הדין לערעורים (התובע הצבאי הראשי נגד סמ"ר ט' ו' 3/24) מספר דוגמא למגמת ההחמרה. בפסק דין זה הורשע חייל המילואים בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות למשך 504 ימים (לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955). זאת, בגין היעדרות משירות מילואים פעיל של שני ימי מילואים שאליו נקרא, החל מיום 12 ביוני 2022 ועד להתייצבותו  ביום 19 בדצמבר.

בעקבות הרשעה זו, נידון העריק ל-30 ימי מאסר בפועל, עונש מאסר מותנה בן 90 ימים למשך שנתיים והורדה לדרגת טוראי. בית הדין לערעורים התערב בפסק הדין והחמיר אותו ל 60 ימי כליאה, כאשר נימוקיו המשמעותיים לעניין הם המצב המלחמתי על כל המשתמע.

מרגע מתן פסק הדין בערעור 3/24 לעיל, למעשה נקבע רף ענישה חמור מאוד ומחייב את כלל בתי הדין המחוזיים, ומכאן העונש בכלל תיקי היעדרות של אנשי מילואים נגזר מאותו ערעור ברוח פסק הדין לעיל שבתיק ע' 3/24.

לאן נעלם שיקול הדעת?

המציאות שנכפתה על מדינת ישראל וצה"ל ב 7 לאוקטובר 2023, חייבה את החמרת ההתייחסות לתופעת היעדרות משירות ובעיקר כשמדובר בעריקי מילואים, שבאופן טבעי זיקתם לצה"ל ומחויבותם לשירות פחותה מחיילי סדיר אשר חיים ומתנהלים כחיילים, מבלי שיקראו לפעילות ויאלצו להתנתק מחייהם בכדי להגיע ולשרת.

עד כה במהלך המלחמה הוגשו כתבי אישום ובקשות מעצר רבים כנגד נעדרים רבים ובכלל זה אנשי מילואים, אשר ממלאים את תאי המעצר במתקן הכליאה הצבאי ואת אולמות בתי הדין כנאשמים.

במידה מסוימת, לאור ההתייחסות המחמירה, ניטל שיקול הדעת מבתי הדין המחוזיים, שנאלצים לזנוח כמעט לחלוטין את נסיבות החיים ואת נסיבות ההיעדרות ולהעדיף לעשות חישובים מתמטיים של ימי היעדרות ומשך התקופה ובהתאם להם לגזור את עונשו של החייל.

רף הענישה של בית הדין לערעורים, יהיה על פי רוב תוצאה מתמטית. כאשר מדובר בחייל סדיר, העונש אשר יושת עליו לאחר הרשעה, יהיה על פי רוב מאסר למשך ימים, שהם חישוב של ימי ההיעדרות כפול שניים עד שלוש. ואילו כאשר מדובר בחייל מילואים, העונש יהיה נגזרת יחסית מתאימה לעונש של 60 ימי כליאה, על שני ימי היעדרות, שנמשכו על פני 504 ימים עד להסדרת מעמד החייל והפסקת ההיעדרות.

הרושם הוא שעם הזמן, החומרה תרד והעונשים הנגזרים יתמתנו ויתאזנו. אך כל עוד לא תסתיים המלחמה, או לא יוחלט אחרת, זו תהיה הגישה וההתייחסות המחמירה כלפי נעדרים משירות תמשיך ותתקיים.

אמנם כלל לא ברור עד מתי תמשך המלחמה ובהתאם מה תוקפה של הוראת השעה והגישה המחמירה כלפי נעדרים משירות, אך נהיר כי כיום, לאחר שמידת ההחמרה וההתייחסות לנעדרים משירות ברורה דיה, ראוי לו לחייל (הסדיר או מילואים) להביא נתון זה כמרכיב עיקרי בין מרכיבי שיקול הדעת טרם הבחירה להיעדר משירות צבאי בתקופה המלחמה.